5
13 חוות דעת
 
 
 
 
 
פרופ' אלכסנדר בלנקשטיין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

רפואת ספורט

 
בשנים האחרונות התפתח בצורה ניכרת נושא הדמיית האולטרה-סאונד באורתופדיה, והוא נמצא יעיל וחשוב באבחנה של בעיות אורתופדיות שונות. עם שיפור טכניקות האולטרה-סאונד, הפכה בדיקה זו למקובלת בהערכות פתולוגיות של גידים, רצועות, שרירים ורקמות רכות.

יתרונות הבדיקה משמשים להערכת רקמות רכות אצל ספורטאים ברוב תחומי הספורט, ורופאים רבים נעזרים באבחון בהדמיית אולטרה-סאונד, לצורך הערכת מצב של מערכת השלד. האינדיקציות לביצוע בדיקות אולטרה-סאונד באורתופדיה כוללות הערכת מצב של פתולוגיה של רקמות רכות בקרסוליים, דלקות בגידי אכילס, זיהוי משקעים בגיד, קרעים חלקיים בשרירים, שטפי דם, קרעים בגידים ועוד. ניתן לבצע הערכה ראשונית לגבי גידולים ברקמה רכה, עם התייחסות לגודל הממצא ותוכנו: האם סולידי? האם נוזלי? מה מיקומו האנטומי והתנהגותו כלפי הרקמות הסמוכות? בנושא של בדיקות כתפיים, ניתן לבצע הערכה של מצב הגידים בתנועה, על מנת לאבחן קרעים שלמים או חלקיים עם אבחון תהליכים דלקתיים. ניתן לזהות משקעי סידן במסובבי הכתף, ותהליכים כמו בורסיטיס או הצטברויות חריגות של נוזלים. בבדיקת כתף ניתן גם לזהות דיסלוקציות של גיד הביצפס. לאחרונה גדל השימוש בדופלר צבע, אשר מאפשר הדגמה של תהליכים דלקתיים, הבאים לידי ביטוי בווסקולריזציה ערה במקום הבדיקה. בדיקות האולטרה-סאונד בברכיים נותנות הערכה של רקמות רכות, שרירים, גידים וציסטות במצב של מנוחה ותנועה. בבדיקות אלו ניתן גם לערוך השוואה לצד השני, לשם זירוז תהליך האבחנה והטיפול. ניתן להדגים ולזהות גופים שאינם נראים בצילומי רנטגן, כגון: קוצים, שברי זגוגית, שבבי עץ וכדומה. לאחרונה מפורסמות יותר ויותר עבודות, המדגימות הערכה סונוגרפית של מניסקוסים. ייתכן כי זו פריצת דרך, ואין ספק שעם ההתפתחות של הטכניקה נוכל לשפר את האבחון של פגיעות במניסקוסים. בשנים האחרונות, חל שיפור ניכר ברזולוציות של הבדיקות, וצבירת הניסיון על ידי הבודקים משפרת לאין ערך את האבחנות והטיפולים. בדיקות אלו מקובלות היום ואמינותן הופכת להיות שגרה באבחון בהיבט האורתופדי אצל ספורטאים.
 

פעילות ספורטיבית בקרב בני נוער

 
כ- 50% מהבנים וכ- 25% מהבנות בגילאים של 8 – 15 מבצעים פעילות ספורטיבית זו או אחרת. אמצעי התקשורת, ובעיקר הטלוויזיה, גרמו לעליית המודעות ולמשיכה של צעירים לענפי ספורט שונים. גם הערכה והערצה של אלילי ספורט ורצון להידמות להם מהווים גורם מלהיב ומושך עבור הספורטאים הצעירים.

יחד עם זאת, פעילות ספורטיבית מוגזמת, עלולה להוביל גם לבעיות אורתופדיות. הצמיחה והגדילה לאורך העצם מתרחשות במרכזי צמיחה, שנקראים גם לוחיות צמיחה. באזורים אלו קיימת פעילות רבה של תאים, שאחראים על הארכות העצם. אזורים אלו חלשים יותר מאשר אזורי העצם, בעיקר בתקופת גיל ההתבגרות ולקראת סוף תקופת הצמיחה. פגיעה בלוחות צמיחה כתוצאה מחבלה או שבר באזור, יכולה לגרום בעתיד להפרעה בצמיחה.
 

פעילות גופנית מוגזמת

 
משחקי הילדים היומיומיים, הכוללים ריצות וקפיצות, מהווים למעשה בסיס טבעי לפעילות ספורטיבית. עלייה אינטנסיבית בפעילות גופנית ללא בקרה רפואית, עלולה לגרום לכאבים במערכת השלד, וניתן לזהות אצל בני נוער נזקים שמצריכים הפסקה של הפעילות הספורטיבית. לדוגמה, משחק טניס אינטנסיבי ומוגזם, על פני שעות ארוכות במהלך היום, יכול לגרום לבעיות בכתף ובמפרק ביד הפעילה. פעילות בלתי מבוקרת, המשפיעה על הגב, כמו ריצה מוגזמת או התעמלות קיצונית, יכולה לגרום לפגיעה בחוליות, ולפגוע ביציבות של עמוד השדרה, תוך פגיעה אפשרית בדיסקוסים. ריצה רבה וממושכת, הכוללת מאמץ קשה וחוזר, וכן עומס רב על הרגליים, יכולה לגרום לשברי מאמץ אצל צעירים. שברים אלו יכולים להופיע בכל עצם, אבל הם שכיחים בעיקר בגפיים התחתונות. צילומי רנטגן רגילים, המבוצעים עם הופעת הכאבים, לא תמיד מגלים את הימצאותו של השבר, כך שהמתאמן חוזר לפעילות רגילה, והדבר גורם לנזק מצטבר. אם יש כאבים מתמשכים, ניתן לבצע בדיקה שנקראת מיפוי עצמות, אשר יכולה לזהות את השבר. כדי למנוע שברים אלו, יש לבצע פעילות גופנית בהדרגה, עם הפסקות מנוחה. כמו כן, יש להתאים לפעילות נעליים נוחות, עם בולמי זעזועים.
 

עקב אכילס

 
ילדים ובני נוער נפגעים לעיתים קרובות יותר ממבוגרים, אולם פגיעותיהם בדרך כלל פחות חמורות. רקמות כמו שריר, גיד או רצועות, הן אלסטיות וחזקות יותר אצל צעירים. גם מערכת השלד אצל צעירים מסתגלת טוב יותר לחבלות, ואיחוי שברים הוא תהליך מהיר יותר מאשר אצל מבוגרים.

פעילויות יתר יכולות לגרום לחבלות, לכאבים ולדלקות באותם אזורים במערכת השלד שחשופים למאמץ יתר. המקומות השכיחים לחבלות, הם בעיקר האזורים של חיבור גיד לעצם, כמו באזור גיד אכילס בעקב או באזור קדמת הברך, במרכז הצמיחה של השוק. כשיש תלונות על כאבים באזורים אלה על רקע של פעילות יתר, יש להוריד משמעותית את רמת הפעילות הגופנית ולנוח.

הבירורים לצורך אבחנה מדויקת, בנוסף לבדיקה הקלינית, כוללים צילומי רנטגן, בדיקות אולטרה-סאונד, ובמקרים קשים יותר, אמצעים נוספים כגון מיפוי עצמות, CT או MRI (בדיקת תהודה מגנטית). לבדיקת אולטרה-סאונד בהערכה של רקמות רכות יתרונות רבים. הבדיקה יעילה, מהירת ביצוע, איננה כואבת ולא גורמת לנזקים של קרינה. בעזרת גלי קול ניתן לזהות בין היתר דלקות וקרעים בגידים או בשרירים, ולעקוב אחר המצב בעזרת בדיקות חוזרות לאחר טיפול.

רצוי שפעילות גופנים ספורטיבית תהיה בבקרה תקופתית של רופא אורתופד, כדי לוודא שלא נגרמת מעמסת יתר על גופו של הספורטאי, ולא נגרמת לו פגיעה כלשהי שאיננו מודע לה. הטיפולים השכיחים בפגיעות ספורט כוללים מנוחה, שכיבה והרמת גפיים, קומפרסים חמים וקרים, חבישות מקבעות, גבס, תרופות נוגדות דלקת וטיפול פיזיותרפי. במקרים קיצוניים יש צורך בהתערבות כירורגית.

חשיפה לפעילות ספורטיבית בגיל ההתבגרות משפרת את הכושר הגופני, ומוסיפה רבות להתפתחות הגוף ולמצב הרוח. האימון הגופני המבוקר מסייע במניעת חבלות ספורט.
 
למידע נוסף, צרו קשר עם פרופ' אלכסנדר בלנקשטיין.
 
פרופסור בלנקשטיין